מאז ועד היום

 ביה"ס הממלכתי-דתי הראשון בפרדס חנה כרכור, ציין באירוע ענק את יום הולדתו ואת חג החנוכה, בהשתתפות חלק מבוגריו ובהם יליד המושבה ואיש התקשורת חיים זיסוביץ': "בביה"ס הזה ביליתי את השנים היפות שלי

איש התקשורת הוותיק ודובר אוניברסיטת בר-אילן כיום‮, ‬חיים זיסוביץ‮', ‬נכנס למרכז לאומנויות הבמה בשבוע שעבר‮, ‬חייך והביט היטב מסביב כדי לנסות ולאתר חלק מבוגרי ביה"ס‮ "‬ישורון‮" ‬שלמדו בו בין השנים ‮5691-7591. ‬גם אחיו התאום ומי שלמד יחד איתו‮, ‬צביקה‮, ‬שהגיע מעט מוקדם יותר‮, ‬התרגש כמוהו והשניים ניהלו שיחות נוסטלגיה עם הבאים לטקס החגיגי לכבוד ‮06 ‬השנים לביה"ס‮ (‬על משפחת זיסוביץ‮' ‬בביה"ס‮, ‬ראו מסגרת‮). ‬

 

הרב מרגלית

ביה"ס הממלכתי-דתי הראשון בפרדס חנה-כרכור‮, "‬ישורון‮", ‬ציין ביום רביעי שעבר‮, ‬רגע לפני חג החנוכה את ציון הדרך הנוסטלגי‮, ‬במסיבת חנוכה גדולה ומרכזית‮, ‬תחת השם‮ "‬אורות ישורון‮". ‬יחד עם בוגרים מביה"ס‮, ‬תלמידיו היום‮, ‬הצוות החינוכי ותושבים מהקהילה‮, ‬נסעו כולם אחורה בזמן והעלו זיכרונות מהמוסד החינוכי שהוקם תחילה בבית הפועל המזרחי ועבר בהמשך למבנה בו הוא נמצא עד היום‮, ‬מול המתנ"ס המקומי‮. ‬

מנהלת ביה"ס‮, ‬אילנה ארזי קאופמן‮, ‬שהגיעה לניהול ביה"ס בתחילת השנה‮, ‬לא ציפתה שכבר לאחר ‮3 ‬חודשים בתפקידה תזכה להשתתף בחגיגה גדולה שכזו‮. "06 ‬שנה‮", ‬היא מחייכת ומתנשפת בהתפעלות‮, "‬בשבילי ההרגשה להגיע למקום כחדשה היא מדהימה‮, ‬כשכבר בתוך ‮3 ‬חודשים אני מרגישה כמו במשפחה‮. ‬ופה‮, ‬אנו פותחים את המעגלים למשפחה ענקית‮. ‬יש כאן אהבה‮, ‬חיבוקים‮, ‬נשיקות וזיכרונות‮, ‬מתכונת מושלמת להתחלה חדשה‮". ‬

מקהלת ביה"ס

מנחת הערב‮, ‬איריס וזאן‮: "‬מותר היום בחגיגת ה-‮06 ‬לעמוד נרגשים‮, ‬להסתכל על העבר המפואר‮, ‬לברך על ההישגים ולשאוף כולנו למען מטרה משותפת אך אין להסתפק במבט לאחור‮. ‬אנו מבקשים להביט אל העתיד‮, ‬אל השנים הנמתחות מעתה ועד ל-‮06 ‬הבא‮- ‬לזה יקרא חזון‮"‬

על הפקת הערב‮, ‬יחד עם צוות ביה"ס‮, ‬הייתה אמונה איריס וזאן‮, ‬ותיקת המורות‮ (52 ‬שנה בביה"ס‮), ‬וסגנית מנהלת בית הספר‮. "‬ישורון הוא סיפור יחיד ומיוחד‮", ‬היא ציינה בפתיחה‮, "‬גם ‮06 ‬שנה אחרי הקמת ביה"ס ישורון‮, ‬אנו עדיין עומדים מתרגשים מכל דבר‮, ‬מכל פרט‮, ‬מכל הצלחה‮. ‬מותר היום בחגיגת ה-‮06 ‬לעמוד נרגשים‮, ‬להסתכל על העבר המפואר‮, ‬לברך על ההישגים ולשאוף כולנו למען מטרה משותפת אך אין להסתפק במבט לאחור‮. ‬אנו מבקשים להביט אל העתיד‮, ‬אל השנים הנמתחות מעתה ועד ל-‮06 ‬הבא‮ - ‬לזה יקרא חזון‮". ‬

הרב המקומי‮, ‬הרב מרגלית‮, ‬סיפר על הנסיבות שהביאו לפתיחתו של ביה"ס‮. ‬הוא ציין כי הרב יהודה מלצר זצ"ל‮, ‬רב המושבה בעבר‮, ‬התלבט האם לפתוח בית ספר ממלכתי דתי במושבה‮, ‬לצד בית הספר הממלכתי שהיה קיים‮. "‬הרב הלך לחזון איש ושאל אותו‮", ‬סיפר הרב מרגלית‮, "‬וציין בפניו את הסוגיה שיכולה להיגרם כתוצאה מפתיחת ביה"ס‮: ‬ריקון ביה"ס הממלכתי מיהדותו‮. ‬החזון איש ענה ואמר שרק הוא‮ (‬הרב מלצר‮) ‬יכול לתת תשובה ולהחליט‮. ‬בינתיים‮, ‬הרב מלצר עבר לרחובות‮. ‬לבסוף החליט הרב דיסקין זצ"ל עם פרנסי הקהילה‮, ‬לפתוח את בית הספר ישורון‮". ‬

"‬ישורון‮" ‬חוגג‮. ‬ערכות הסופגניות שחולקו למשתתפי הערב

הרב מרגלית הוסיף והדגיש‮: "‬בי"ס ישורון הפך למגדלור של פרדס חנה-כרכור‮, ‬עברו בו אלפי תלמידים שהיום מתגוררים בכל רחבי הארץ ומפיצים אור בכל המדינה‮. ‬אור זה הוא אור של שלום‮, ‬אהבה‮, ‬של התחברות אל הסביבה‮". ‬


התה‮, ‬המורה וזיסוביץ‮'‬

נציגי משפחת זיסוביץ‮', ‬המוכרת היטב במושבה‮, ‬השתתפו בערב ה-‮06 ‬לביה"ס בו התחנכו‮. ‬

דובר אוניברסיטת בר-אילן ואיש התקשורת חיים זיסוביץ‮' ‬היה נרגש לפגוש את אלה שחוו איתו את שנותיו בביה"ס‮. "‬בביה"ס הזה ביליתי את השנים היפות שלי יחד עם אחי התהום‮, ‬צביקה‮, ‬שאגב‮, ‬גם הוא עוסק בתקשורת‮", ‬סיפר זיסוביץ בחיוך ל"גפן המושבה‮". "‬היו כמה מורים שזכורים לי מאוד‮. ‬אלה היו ימים יפים‮. ‬בינתיים המושבה השתנתה‮, ‬אני מקווה לטובה‮". ‬

אחים תאומים‮, ‬בוגרי ביה"ס ועוסקים בתקשורת‮. ‬חיים‮ (‬מימין‮) ‬וצביקה זיסוביץ‮'‬

חיים‮, ‬תושב בית חורון שליד ירושלים‮, ‬עזב את פרדס חנה-כרכור לאחר שסיים את שירותו בצה"ל‮. ‬בתיכון למד במדרשית נעם במושבה‮, ‬וב"ישורון‮" ‬למד בין השנים ‮5691-7591. ‬

‮"‬אני חייב לספר סיפור על התה‮, ‬זיכרון ייחודי מאוד‮", ‬אומר חיים‮, ‬כשלצידו אחיו צביקה‮. "‬זה היה בכיתה א‮', ‬תקרית שבה לא פחות ולא יותר שפכתי תה על מורה‮", ‬צוחקים השניים‮. "‬היינו אחים תאומים‮, ‬קרובים מאוד‮, ‬ויש לנו אחריות משותפת‮. ‬אחת המורות בהפסקת עשר ניגשה אל צביקה ורצתה שייצא החוצה‮. ‬הוא לא רצה‮. ‬היא החזיקה אותו ביד‮, ‬ניסתה לגרור אותו בכוח‮. ‬ניגשתי לשולחן שלי לקחתי מימיה עם תה ושפכתי עליה‮". ‬

גם אמנון זיסוביץ‮', ‬מהמשפחה‮, ‬יליד בארות יצחק שהייתה בבית הילד בפרדס חנה-כרכור‮, ‬זוכר את הווי ביה"ס עד היום‮. "‬לאחר הגן‮, ‬עברתי לממלכתי דתי‮", ‬הוא נזכר‮. "‬הייתה דחיפה של מספר אנשי מפד"ל ביניהם אבי‮, ‬חיים זיסוביץ ז"ל שהיה סגן ראש המועצה לפתוח את ביה"ס‮. ‬אני זוכר שלא היה מבנה לביה"ס‮. ‬התחלנו בבית הפועל המזרחי למדנו כיתות א‮'-‬ב‮' ‬ו-ג‮' ‬בכיתה אחת‮, ‬כשכיתה א‮' ‬ישבה בצד ימין‮, ‬ו-ב‮' ‬ו-ג‮' ‬בחלק אחר בכיתה‮. ‬לאחר מכן פוזרנו במספר מבנים במושבה‮". ‬

‮"‬הייתה אהבה‮, ‬היה כבוד למורים‮". ‬אמנון זיסוביץ‮' (‬מימין‮) ‬וציפורה אהרון

אמנון למד בביה"ס בין השנים ‮7591-9491. "‬היה מיוחד פעם‮", ‬הוא הבהיר‮. "‬חלק מהכיתות היו מפוזרות‮, ‬היה צמצום‮. ‬לא כמו היום‮, ‬עם שולחנות‮, ‬ריהוט‮, ‬כיתות‮. ‬היינו דלי אמצעים‮. ‬אבל היה נחמד‮. ‬הייתה אהבה‮, ‬היה כבוד למורים‮. ‬אהבנו את המורים‮, ‬לא כמו מה שקורה היום‮".  ‬

בוגרת שסיימה יחד עם אמנון את הלימודים בביה"ס היא ציפורה אהרון‮, ‬שמתגוררת עד היום במושבה‮. ‬אהרון הדליקה משואה מיוחדת לרגל חנוכה‮ (‬על מדליקי המשואות‮ – ‬ראו מסגרת‮). ‬


מדליקי‮ "‬אורות ישורון‮": ‬בוגרים‮, ‬מנהלים ותיקים וראש המועצה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית ספר‮ "‬ישורון‮" ‬בעבר‮ (‬מימין‮) ‬והיום
 ביה"ס הממלכתי-דתי‮ "‬ישורון‮" ‬נוסד בשנת תש"י‮, 0591, ‬כאשר קבוצת הורים דתיים התארגנו ודרשו הפרדה גמורה מביה"ס הממלכתי היחידי שהיה קיים באותם הימים בפרדס חנה‮. ‬בגלל חסר במבנה מתאים באותה תקופה לאכלוס תלמידים‮, ‬נאלצו המורים ללמד בסניף של הפועל מזרחי‮. ‬בשנת תשי"ב הוקם הבניין הראשי של ביה"ס‮ "‬ישורון‮" ‬הנוכחי‮, ‬ומנהלו היה מ‮. ‬מאיר‮. ‬מאז החל ביה"ס להתפתח בצעדי ענק ונוספו בו מספר מבנים דו-קומתיים נוספים‮, ‬ביניהם המסעדה‮, ‬בניין המועדון בחדרי המלאכה ואולם ספורט‮.‬

בראשית שנות השישים זכה ביה"ס במספר שיא של תלמידים‮, ‬למעלה מאלף‮, ‬ובאותם הימים נקלטו תלמידים עולים מארבע כנפות תבל‮. ‬הנהלת משרד החינוך ראתה לנכון לחלק את ביה"ס לשניים בגלל ריבוי התלמידים הדתיים‮, ‬שבאו באותה התקופה מאזור המעברה והאזבסטונים‮. ‬כך‮, ‬הוקם ביה"ס הממלכתי-דתי‮ "‬שילה‮" ‬וחלק מתלמידי‮ "‬ישורון‮" ‬עברו לשם‮.‬

במסגרת הטקס בשבוע שעבר‮, ‬נערך טקס הדלקת משואות מיוחד‮, "‬אורות ישורון‮", ‬כמניין ‮9 ‬נרות החנוכייה‮ (‬נר כשמש‮, ‬ו-‮8 ‬נרות‮). ‬את הטקס ערכה איריס וזאן‮.  ‬

האור הראשון שנדלק‮, ‬היה לכבוד אורם של מנהלי ביה"ס‮ - ‬מרדכי שיפר‮, ‬משה גיאת‮, ‬גילה חכימי‮, ‬מיכאל דנינו‮. ‬

‮"‬מרדכי שיפר עלה לארץ בהיותו בן ‮61 ‬והוסמך להוראה בגבעת וושינגטון‮, ‬שימש כמורה בביה"ס ואחרי תקופת ניהולו של יצחק הדר ז"ל‮, ‬התבקש מרדכי לנהל את ביה"ס ונשאר בתפקיד זה כמחצית יובל שנים‮. ‬בתגובותיו ובדרך חינוכו למד תמיד זכות על תלמידיו ברגישותו בענוותנותו מצא את הדרך לליבם‮".‬

‮"‬משה גיאת למד בביה"ס בשנת ‮3591. ‬שימש כמנהל ומורה בקנדה כשליח הסוכנות היהודית‮, ‬וחזר אל ביה"ס‮ "‬ישורון‮" ‬לתפקיד המנהל בשנת תשמ"ה‮. ‬משה בעל תואר שני בתנ"ך ובמחשבת ישראל‮, ‬ניהל את ביה"ס ביד רמה‮, ‬לקח אחריות על כל המתרחש וראה במשמעת ובאהבת הילד הכרח לעיצובו של אדם בוגר וראוי‮. ‬כמו קודמיו‮, ‬ראה בתפקיד המרכזי של החינוך את היכולת להעביר את הידע והערכים של החברה מדור לדור‮".‬

‮"‬גילה חכימי למדה בביה"ס ושבה אליו כמורה לחינוך מיוחד במשך שנים רבות‮. ‬שימשה כסגנית מנהל וקיבלה את תפקיד הניהול בשנת תשנ"ג‮, 2991. ‬כמורה וכמנהלת התלבטה בדרך היצירתית‮: ‬באומנות‮, ‬בלמידה ובכל תחום אחר‮. ‬היא ביטאה זאת בהליכה בשבילים לא מוכרים‮, ‬שלא נסללו ע"י אחרים והתנגדה להליכה בדרך ידועה ושגרתית‮".‬

 

הרב דיסקין זצ"ל מניח את אבן הפינה לביה"ס‮, ‬שהוקם ב-‮2591 ‬

"‬מיכאל דנינו שירת בשורה של תפקידים בחינוך‮, ‬בשליחות בשיקגו וכמנהל ביה"ס‮ "‬ישורון‮" ‬בין השנים ‮9002-1002. ‬מיכאל יזם את הקמתו של בית ההוצאה לאור בישורון‮, ‬קידום מצוינות ודחף לפעילויות חברתיות שבהן הדגיש את ערך הנתינה כערך עליון‮".‬

האור השני שנדלק‮, ‬היה לכבוד אורם של מחנכי ומורי ביה"ס‮, ‬ביניהם לאה שחל‮. "‬לאה סיימה את לימודיה בביה"ס בשנת תש"כ במחזור ח‮' ‬והחלה לעבוד כמורה בביה"ס בשנת תשכ"ד‮. ‬היא שימשה כמחנכת ומורה לחינוך מיוחד‮. ‬באהבתה ובדרך הלימוד היעילה והמאתגרת הביאה את תלמידיה להישגים מרשימים‮. ‬לאחר פרישתה עבדה כמנחה למתמטיקה במחוז צפון‮, ‬ריכזה את המקצוע בבתי ספר שונים ושימשה בצוות היגוי במבחני המיצ"ב במתמטיקה‮. ‬כיום לאה עושה לביתה במסירות ואהבה‮. ‬באצילותה ובהיותה מודל לחיקוי מחדדת לאה את המוטיב העיקרי בחינוך‮ "‬והיו עיניך רואות את מוריך‮"".‬

הנר הבא‮, ‬הודלק ע"י לכבוד בוגרי המחזורים הראשונים בביה"ס‮, ‬ע"י ציפורה אהרון‮. "‬אהרון הגיעה לביה"ס היישר לכתה ד‮' ‬וסיימה את לימודיה בו בשנת ‮7591. ‬נזכרת בחום רב במורי ביה"ס ובמיוחד במחנך אריה שלוסברג ז"ל שאישיותו והידע הרב שלו הותירו בה את חותמם עד היום‮. ‬חמשת ילדיה של ציפורה הם בוגרי‮ "‬ישורון‮" ‬ובתקופת התחנכותם בבית הספר שימשה כיו"ר ועד ההורים‮. ‬ציפורה עבדה שנים רבות כמנהלת מדור גנים במועצת פרדס חנה ובהתנדבותה בוועד למען החייל עשתה לה שם‮. ‬ציפורה בקשה להזכיר כי כבוד ומשמעת היו מעל לכל ושיתוף פעולה בין הורים מנהלים וצוות מורים הוכיחו הצלחה‮". ‬

את נר הנציגות מהרשות המקומית הדליק ראש המועצה חיים געש‮. ‬געש אמנם לא התחנך בביה"ס‮ "‬ישורון‮" ‬אך קשור אליו בעקיפין‮. "‬אביו של חיים געש סייע בהקמת המבנה של הפועל מזרחי שם למדו תלמידי‮ "‬ישורון‮" ‬במשך שנתיים עד להקמת מבנה קבוע בשנת תשי"ב‮. ‬געש מציין שמעשה החינוך על השינויים שחלו בו ברבות השנים‮, ‬הוא תוצאה של התפתחויות חברתיות‮, ‬דמוגרפיות‮, ‬אידיאולוגיות ופוליטיות אך המורים וההנהגה החינוכית היו ועודם נושאי דגל השינויים והתמורות‮. ‬כראש המועצה דואג חיים להנהיג מערכת של יחסי אמון בין בתי ספר והרשות המקומית‮, ‬דוגל בשוויון מוחלט בין כל בתי הספר ושולח מכאן את סיכומו וברכתו‮". ‬

את נציגות התקשורת‮, ‬ואת האור שלה‮, ‬הדליק חיים זיסוביץ‮', "‬בוגר ‮4691, ‬שגדל בפרדס חנה‮, ‬התחנך בביה"ס‮ "‬ישורון‮" ‬ואת לימודיו התיכוניים עשה במדרשית נעם‮. ‬חיים איש תקשורת ומדיה‮, ‬הוביל תוכניות טלוויזיה מוכרות והיום משמש כדובר אוניברסיטת בר אילן‮. ‬תקשורת ההמונים משפיעה על מערכות החינוך ונמצא שילדים ובני נוער נוטים לחקות דמויות ומעצבים לפיהן התנהגויות‮. ‬גאווה היא לנו שבוגר ביה"ס נמצא בעמדה זו ועשוי בדרכו לתרום‮, ‬לשנות‮, ‬להשפיע ולהיות מודל לחיקוי‮".‬

אור ההצלחה ונישואין של בוגרי ביה"ס הודלק ע"י אשר ונאוה בכר‮, ‬תושבי תלמי אלעזר שלמדו והתחנכו בביה"ס‮. "‬אשר בוגר מחזור י"ט‮, ‬שרת כטייס בחיל האוויר שנים רבות‮, ‬בוגר הטכניון וכיום עובד בתעשייה האווירית‮. ‬נאווה בכר‮ (‬קליין‮) ‬סיימה במחזור כ"א‮, 3791, ‬למדה רפואה ומשמשת כרופאת משפחה‮. ‬לאשר ונאווה ארבעה ילדים שלמדו והתחנכו אף הם ב"ישורון‮"".‬

את אור ההישגים והמצוינות‮, ‬הדליק אסף מעודה‮, ‬שאסף למד בביה"ס בשנים תשנ"ח עד תשס"ד‮. "‬אסף אהב במיוחד את שיעורי הספורט‮, ‬אך את הישגיו קצר וקוצר דווקא בתחומים אחרים‮. ‬אסף השתתף בתחרויות בין לאומיות שהתקיימו בהונגריה ובאנגליה במקצוע הכימיה וקטף מדליות כסף וזהב‮. ‬כבר בכתות היסוד התבלט בהישגיו יוצאי הדופן ולמד בתכנית מותאמת ליכולותיו וכישוריו‮". ‬

את אור הנתינה והפנים לקהילה הדליקו הודיה חביב ודורון עבדי‮. "‬כשהודיה סיימה את לימודיה במחזור נ"ד נכתב עליה הציטוט‮: "‬לא בא כבושם הזה‮". ‬הודיה אינה מוותרת על הישגים לימודיים אך בכל זמן פנוי מתנדבת לקהילה‮, ‬מסייעת לתלמידי כיתה א‮' ‬בביה"ס אלונים ויושבת ראש מועצת התלמידות באולפנית‮ "‬אלישבע‮. ‬במסגרת תפקידה זה‮, ‬מארגנת פעילויות רבות ומגוונות‮.‬

דורון סיים במחזור מ"ח‮, ‬המשיך במסלול לימודים ישיבתי וכיום משרת כלוחם בצבא‮. ‬דורון פעיל בחיי הקהילה בפרדס חנה‮, ‬תורם רבות מזמנו למען האירועים של הציבור הדתי בכלל ומטעם תנועת דרור בפרט‮. ‬בדרך חייו מאמין דורון בנתינה אין סופית ללא גבולות‮".‬

נציג הסתדרות המורים‮, ‬זכריה ספיר‮, ‬הדליק נר נוסף‮. "‬אי שם בשלהי תשי"ב עמד לו הנער זכריה בין הקהל הרב שהצטופף בחצר ביה"ס ובירך בהתרגשות רבה שהחיינו וקיימנו והגיענו‮... ‬לחנוכת ביה"ס‮. ‬לימים שימש כמורה בביה"ס‮, ‬הביא את ארבע בנותיו להתחנך בו‮, ‬כמנהל ביה"ס שילה‮, ‬כשליח הסוכנות באיראן‮, ‬כנבחר הציבור הדתי במועצה המקומית וכיום משמש כיושב ראש המורים הדתיים בחדרה ובשומרון וחבר הסתדרות המורים בת"א‮. ‬זכריה הדגיש שהיות והבסיס של ביה"ס מפואר נדרש כיום מהתלמידים ומהצוות החינוכי להמשיך את העבר וליצור הווה ועתיד כמו בימים ההם‮. ‬זכריה בתפקידו זה בהסתדרות המורים ובכלל כאדם מן הישוב ישמח לסייע בביסוס ביה"ס ויצירת רצף חינוכי של הדורות הקודמים‮".‬